מה זו אינטואיציה ואיך אפשר להגדיר אותה?
אינטואיציה מוגדרת כסוג של ידיעה שאינה נרכשת דרך חשיבה הגיונית או בעקבות מאמץ חשיבתי אחר.אינטואיציה היא ידיעה מיידית ובלתי אמצעית, "תחושת בטן" המבקשת הקשבה. אינטואיציה היא אחת הצורות האפשריות לקבלת מידע, סוג של תפיסת מידע והערכתו ע"י החושים, ופירושו בצורה סובייקטיבית.
כמובן שקיימים הבדלי גישות בנוגע לאינטואיציה. ההגדרה המילונית של אינטואיציה היא: חשיבה בלתי אמצעית. על פי גישת דה-בונו, אינטואיציה היא חשיבה מהבטן. מנקודת המבט המתמטית ומבחינת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אינטואיציה היא דרך חשיבה המקבילה לדרך החשיבה הקוגניטיבית ומשלימה אותה.
חשיבה לוגית טובה על מנת לסכם דברים קיימים, ומאפשרת להתמודד עם מה שיש. עם חשיבה אינטואיטיבית אפשר לעבוד עם מה שאין ועם מה שעוד אפשרי.
למי יש אינטואיציה?
האינטואיציה קיימת, במידה זו או אחרת, אצל כולנו. לכל הילדים יש אינטואיציות טובות המוליכות אותם למקום הנכון.
אצל ילדים, אינטואיציה היא אחד הכלים החשובים ביותר מבחינת הגדילה והתקשורת עם ההורים.כאשר הילד נתון להשפעת מסר כפול של ההורים, ילדים רבים מקשיבים לדרישה הפנימית שלהם, שאינה עונה בהכרח על דרישות ההיגיון, אולם עונה על דרישות השכל הישר.
ילדים
האינטואיציה של הילד מתפתחת במקביל לשפה. השפה מאפשרת לילד חשיבה מורכבת ועשיית תרגילים בראש, ולא באופן מציאותי, בהכרח. אחר כך, ככל שגיל הילד עולה, יש מקום לפיתוח האינטואיציה במקביל לפיתוח החשיבה.
ילדים קולטים מתחים בין ההורים עוד לפני שהם יודעים לדבר. הם קולטים גם את מידת הקשב של ההורה אליהם, דווקא בגיל הצעיר הזה בו הם אינן מסוגלים להסתיר רגשות. אצל ילדים יש קשב רב לפנימיות שלהם, והם מקשיבים בעיקר לה. הם עדיין לא מתעסקים בעולם החיצוני להם. בימינו, הרבה מבוגרים מנסים "לגלות את הילד הפנימי", כלומר- להיות יותר קשובים למה שקורה להם בפנים, ולהיות פחות שכלתניים ומחושבים.
בנות ובנים
כאשר מדברים על אינטואיציה עולה השאלה האם אצל בנות האינטואיציה מפותחת יותר מאצל בנים. התשובה האינטואיטיבית לשאלה היא כן.
ישנה סברה כי תפיסה זו מבססת על העובדה כי נשים יותר ערניות כלפי אינטראקציות חברתיות. מאחר ועיקר ההתייחסות שלנו היא ליחסים בין-אישים, הרי לנשים יש יתרון. אני מאמינה כי ההבדל נעוץ בהקשבה הפנימית העצמית המפותחת יותר אצל בנות. בנות תופסות את המציאות פחות כמשהו חיצוני ואובייקטיבי, והן רגישות יותר לקשר בין החוץ לפנים.נשים קשובות יותר למה שמתרחש בתוך הגוף, והמתרחש בגופן הוא באמת מורכב יותר ממה שמתרחש אצל גברים (מחזור והריון, למשל).
פיתוח וטיפוח
האינטואיציה של הילדים עשירה וטהורה יותר וניתן לטפח אותה באותם כלים המטפחים יצירתיות, מכיוון שהיא הדבר הקרוב ביותר ליצירתיות, ובעזרת חשיבה יצירתית יכולה האינטואיציה לצאת לידי ביטוי באופן חופשי יותר. בדרך כלל, החברה הבוגרת מעדיפה ענייניות והיגיון על פני אינטואיציה. בכל שיטות החינוך המסורתיות ניתן לראות העדפה לתשובה "נכונה" במקום לפיתוח האינטואיציה, וכולן, בעצם, מגבילות את יכולתם של הילדים.
הכלל שניתן לנסח וליישם בנושא פיתוח האינטואיציה אצל ילדים הוא אל תפריע. האינטואיציה של הילדים היא גולמית וטהורה, ועלינו, כהורים, מחנכים, והסמכות בפני הילדים, להתערב כמה שפחות.
מילת המפתח היא גמישות. נוקשות, דוגמטיות, החלת מרות, ניסוח כללים והצבת מטרות לילדים יובילו להגבלת היכולת האינטואיטיבית.
עשה ואל תעשה
אם ברצוננו לעזור לילד לפתח את האינטואיציה, עלינו לעזור לו לתת אמון בייחודיות שלו. אם נשכיל לא להפריע, האיזון בין האינטואיציה להיגיון ולדרך החשיבה הרציונאלית, יבוא מעצמו. כמבוגרים, חשוב שהתנהגותנו תבהיר לילדים כי אנו נותנים לאינטואיציה מקום בחיינו. הילדים, בהתאמה, ישתמשו בתמיכה זו כדי לפתח את שני הצדדים החשיבתיים יחד.
דרכים לפתוח האינטואיציה:
ניתן לפתח את האינטואיציה על ידי תרגילי רגיעה והתחברות
? לשבת יחד בחדר, לעמעם את האור ולעצום עיניים, להתרכז, לנשום, לנקות את הראש ממחשבות ולנסות לשמוע קולות דמיוניים.
? ההורה משמיע קול ומבקש מהילד להשמיע קול זהה, ואחר כך מתחלפים.
? ההורה מניח את שתי כפות הידיים על עיני הילד, ואחרי דקה או שתיים, כאשר מושגת תחושת רוגע, מרחיקים את הידיים לאט לאט מעיניו, עד שהילד מרגיש כאילו העיניים הולכות עם הידיים.
? לעלות על הכתב את החלומות של הילדים, כפי שהם מספרים אותם ולאחר מכן לערוך זה קריאה מושכלת: לברר, לחזק ולהתייחס.
? לבקש מהילד שיעצום את עיניו ולשבת מולו. לבקש ממנו לשמוע אותנו בדמיונו, כאילו אנו משוחחים איתו באמת. אחר כך, לדבר איתו ולברר מה שמע בעיניי רוחו.
מרכזת את מגמת "מהות עולמו של הילד" להכשרת מטפלים בילדים, לפיתוח מיומנויות - תיפקוד למידה
ורגש, במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות המרכז להשתלמויות אוניברסיטת בר אילן.
מרצה ומטפלת רב-תחומית. עוסקת ברפואה הוליסטית למעלה מ - 25 שנה.
מפתחת מודלים ללמידה ותקשורת בינאישית, מנחה ומכשירה מורים ומטפלים לזיהוי וטיפול בילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
עבודתה היא הוליסטית - הקשבה לאדם השלם ולא למחלה, וכך להתאים את הטיפול למטופל בצורה הטובה ביותר.
דר' שולמית רונן השתלמה בישראל, ספרד ואנגליה, בתמציות אנרגטיות והרפואה החדשה של ד"ר המאר, מוסמכת להוראה מטעם האקדמיה הבינלאומית לאומניות ומדעים של טכנולוגיות הצבע באנגליה.
http://www.mahut.co.il/
